נוירופתיה היקפית עלולה להיגרם על רקע גורמים תורשתיים וגנטיים או בעקבות תהליכי טראומה ומחלות מסוימות.
עם זאת, ישנם מקרים בהם הגורם להתפרצות המחלה אינו ידוע.
לפניכם מספר גורמים עיקריים שעשויים להוות את הרקע להתפתחותה של נוירופתיה היקפית:
פציעה או טראומה
תאונות דרכים, פציעות ספורט ופגיעה לאחר ניתוח, הם חלק מהסיבות שעלולות לגרום לעצבים להתנתק באופן חלקי או מלא מחוט השדרה המחבר אותם למערכת העצבים המרכזית, או ליצור מתיחה, דחיסה ולחץ על העצב.
מיקרוטראומה
מיקרוטראומה, בשונה מטראומה רגילה הכרוכה בפציעה משמעותית, אינה נגרמת מתאונה אלא מתנועות חוזרות ונשנות, השוחקות את רקמות הגוף שקשורות אליהן עד כדי גרימה של נזק מצטבר, לרבות פגיעה עצבית.
דוגמא נפוצה לנויורופתיה הנגרמת ממיקרוטראומה היא תסמונת מנהרת שורש כף היד בקרב אנשים העובדים שעות ממושכות בהקלדה או עם עכבר המחשב.
מחלות דלקתיות:
מחלות דלקתיות שונות עלולות לגרור תופעת לוואי של נוירופתיה היקפית.
מחלות מטאבוליות
מחלות מטאבוליות שונות מלוות בפגיעה עצבית. מחלת הסוכרת מהווה את הגורם השכיח בעולם לקיומה של נוירופתיה, בעקבות הסוכר השוקע לאורך העצבים.
מחלות מטאבוליות נוספות שעלולות לגרום לפגיעה עצבית כוללות היפוטיירודיאיזם (תת פעילות של בלוטת התריס), אקרומגליה – עיוות של מערכת השלד כתוצאה מייצור יתר של הורמון הגדילה ומחלות מטאבוליות של הכבד.
מחלות של כלי הדם הקטנים
סוכרת, כאמור לעיל, ודלקות שונות של כלי הדם הקטנים עלולות לגרור פגיעה עצבית משמעותית ולגרום לנוירופתיה היקפית.
מחלות אוטואימוניות
מחלות אוטואימוניות שונות, כדוגמת זאבת ודלקת פרקים שיגרונית (ראומטואיד-ארטריטיס), עלולות לגרום גם לפגיעה עצבית נלווית.
הפרעה בתפקוד הכליות
תפקוד בלתי תקין של הכליות, עלול לגרור הצטברות משמעותית של רעלים בגוף, במידה הגוררת פגיעה עצבית. זו הסיבה שחולים רבים אשר נזקקים לדיאליזה, סובלים גם מנוירופתיה.
מחלות הסרטן
חולי סרטן עלולים לסבול מתסמינים נוירופתיים בעקבות גידול בתאי העצב עצמם, גידולים הסמוכים למסלולים עצביים ויוצרים לחץ או דחיסה של העצב או כתופעת לוואי של הטיפולים הכימותרפיים.
נוירומה
מצב זה נובע מפציעות או דלקות חוזרות של העצב, אשר מובילות לגדילתו של גידול שפיר על גבי האזור הפגוע. מצב זה כרוך בכאבים עצביים עזים ובהפרעות חישתיות נוספות.
גורמים זיהומיים
ישנם גורמים זיהומיים שונים אשר תוקפים את תאי העצב ועלולים לגרום לנזק עצבי.
בין הוירוסים שיכולים לתקוף את תאי העצב ניתן למנות את ההרפס (הגורם בין היתר למחלת השלבקת החוגרת), וירוס קדחת הנילוס המערבית, וירוס ה- HIV (הגורם למחלת האיידס) ווירוס אפשטיין בר (הגורם למחלת הנשיקה).
בין החיידקים שעלולים לגרום לפגיעה עצבית כלולים מחוללי מחלת הליים, הדיפתריה והצרעת.
הרעלת תרופות
ישנן תרופות מסוימות, הכוללות רעלים שעלולים לגרום לפגיעה עצבית ולנוירופתיה היקפית. אלו כוללות, בין היתר, תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות לטיפול במחלת האיידס ותרופות הניתנות לחולי לב ולסובלים מיתר לחץ דם.
חשיפה לרעלים ולכימיקלים מזיקים
החשיפה לחומרים כימיים מסוימים, כמו עופרת, ארסן וכספית וכן לתכשירים קוטלי חרקים, עלולה לגרום לנוירופתיה היקפית.
צריכת אלכוהול
צריכה מוגזמת של אלכוהול עלולה לגרום לנויורופתיה היקפית כתופעת לוואי ישירה או כתוצאה מהיווצרות של מחסור בוויטמינים כדוגמת B12.
גורמים גנטיים
פגמים גנטיים מולדים, שיכולים להיות מועברים בתורשה או בלעדיים לאדם מסוים, עלולים לגרום לפגיעה במבנה תאי העצב או ציפוי המיאלין שלהם, ובעקבות כך לגרור תסמינים של נוירופתיה היקפית.