תת פעילות בלוטת התריס

בלוטת התריס היא חלק חשוב מהמערכת ההורמונלית. המערכת ההורמונלית נקראת גם המערכת האנדוקרינית. הבלוטה ממוקמת בקדמת הגרון והיא הבלוטה הגדולה ביותר הממוקמת בגרון. תפקידה העיקרי הוא לייצר את הורמון התירואיד, שמשפיע על פעילות כלל התאים בגוף. עיקר תפקידה היא לשלוט בפעילות המטבולית (חילוף החומרים) בכל רקמות הגוף. יש לה תפקיד מרכזי בתהליכי צמיחה והתפתחות בגוף. הרבה פעמים מזכירים את המילה מטבוליזם (=חילוף חומרים) או חילוף חומרים לא מאוזן. בלוטת התירס משפיעה מאוד על חילוף החומרים של כלל תאי הגוף. הבלוטה משתמשת בעיקר ביוד (שמקורו במאכלי ים, מלח על מנת לייצר את הורמון בלוטת התריס (תירואיד). תת פעילות בלוטת התריס היא איפה בעייה המצריכה איזון מיידי על מנת לא לפגוע בתהליכים שונים המתרחשים בגוף.

יש המכנים את ה TSH בשם הורמון בלוטת התריס. הכוונה היא לאותו ערך שבודקים בבדיקות כדי לראות אם יש תת פעילות בלוטת התריס או יתר פעילות של בלוטת התריס. ראשי התיבות משמעותן "הורמון מגרה בלוטת התירס" לפי הסדר הבא:

T = Thyroid
S = Stimulating
H = hormone

הרבה אנשים טועים עם ערכי הבדיקה. דווקא כאשר ערכי ה TSH גבוהים, מדובר כנראה במצב של תת פעילות בלוטת התריס (מצב הנקרא גם היפותירואידיזם). ולהפך: ככל שערכי ה TSH נמוכים, הכוונה היא ליתר פעילות בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). בלוטת התריס עצמה מאוזנת באמצעות הורמון זה, המופרש מבלוטה אחרת, בלוטת ההיפופיזה, הממוקמת במוח.

- גידולים או נודולות בקרבת הבלוטה, שחלקם עשויים להיות ממאירים. חלק מהגידולים האלו מכונים בשם גויטר.

- ירידה ביצור הורמון בלוטת התריס.

- גדילה לא נורמלית של בלוטת התריס עד כדי השפעה על מבנים צוואריים שנמצאים בקרבת הבלוטה (הבלוטה ממוקמת בקדמת הגרון)

- דלקת בבלוטת התריס (מצב הנקרא תירואידיטיס)

תת פעילות בלוטת התריס הוא מצב בו לא מיוצר מספיק הורמון התירואיד. המצב גם מכונה היפו (תת) תירואידיזם. המצב יכול להיגרם בעקבות מחלות שונות של בלוטת התריס, בלוטת ההיפופיזה, מחסור חמור ביוד, מחלת השימוטו המשפיעה על הבלוטה וגורמים נוספים. לעיתים תרופות הניתנות דווקא למצבי יתר פעילות של הבלוטה עשויות לגרום לבסוף לתת פעילות בלוטת התירס. גם חומרים כימיים, כגון גלולות למניעת הריון ותרופות אנטי דכאוניות ועשויות להשפיע על תפקוד הבלוטה.

כאמור, הבלוטה שולטת על מטבוליזם בגוף ומשפיעה על הפעילות התאית. מכאן תת פעילות בלוטת התריס עשויה להביא למגוון רחב של סימפטומים. להלן העיקריים שבהם:

- עייפות
- רתיעה מקור או אי סבילות לקור.
- הפרעות שינה
- עור יבש וסדוק
- חשק מיני ירוד
- לעיתים דיכאון או מצבי רוח ירודים
- דופק לב מואט
- חולשת שרירים
- תכיפות במתן שתן בלילה
- נשירת שיער
- מחזור לא סדיר
- עצירות
- התכווצויות שרירים
- נפיחות ברגליים
- כאבי שרירים ו/או התכווצויות שרירים תכופות
- השמנה או חוסר יכולת לאבד משקל
- במקרים מסויימים נפיחות תחת העיניים מהצטברות נוזלים

חשוב לזכור כי קיים גם מצב הנקרא יתר פעילות בלוטת התריס. הסימנים שלו בדרך כלל הפוכים לסימנים של תת פעילות בלוטת התריס וכוללים:

- אי סבילות לחום
- הזעה מוגברת
- אובדן משקל לעיתים משמעותי
- יתר לחץ דם
- דופק מהיר
- מחזור לא סדיר
- כעס ואי שקט, עצבנות
- חולשת שרירים

יש אנשים המאובחנים עם מחלות הורמונליות שלא מגיבים היטב לטיפול התרופתי. לעיתים מדובר בתופעות לוואי של התרופות.

לעיתים התרופות לא משפיעות כראוי והאדם נע בין מצבים קיצוניים של תת פעילות בלוטת התירס ליתר פעילות בלוטת התריס . רפואת תדרים יחד עם דיקור יפני מאזנים את התפקוד ההורמונלי של בלוטות כגון בלוטת התריס, בלוטת ההיפופיזה (Pituitary), בלוטת האדרנל ובלוטת הפרה-תירואיד. במרבית במקרים טיפולי דיקור ורפואת תדרים מונעים את הצורך בטיפול תרופתי. במקרים מסויימים, טיפולי דיקור עשויים להפחית את המינון התרופתי - התוצאה היא פחות תופעות לוואי תרופתיות ומטבוליזם יעיל יותר בגוף.

בנוסף, ביפן, הבלוטה מזוהה עם מקרי שוק וטראומה. היפנים סוברים כי הבלוטה הזו "סופגת מצבי שוק". גם מצבי סטרס מתמשכים עשויים להשפיע מאוד על תפקוד הבלוטה. הטיפול המשולב מטפל גם באספקט הזה ולכן מטפל במצב השורש, כלומר הן במצב הרגשי והן במצב המנטלי שהביא לתת הפעילות בבלוטה.